להיות אמא לילד מיוחד.
להיות אבא לילד מיוחד.
לכולנו יצא להכיר אותם. חשבנו פעם מה זה אומר?
זה בעיקר אומר שנעצרו החיים. זה אומר שנועם, או יהלי, או ירון, הם מעתה כל החיים וכל הזמן שהיה, ושיהיה, ושחשבנו שיש בכלל. "זכות ענקית" אמרה לה מישהי במכולת פעם. "בטח נשמה גדולה יש לו" אומר לו תמיד הדוד המבוגר, ההוא שאומר בקול מה שכולם חושבים בשקט. "בטח לא קל, לא פשוט..." מצקצקים השכנים מידי פעם.
וכולם צודקים. זכות ענקית, נשמה גדולה, לא קל, ולא פשוט. אבל כנראה שצריך זמן כדי לחשוב על הפילוסופיות הללו, ולהורים לילד מיוחד אין זמן ואין אויר מיותר. ציר הזמן, ההעדפות והבחירה האישית כבר מזמן נשכח. הכול משועבד סביב השעון כדי לגדל ילד שדורש נוכחות, תשומת לב, השגחה וטיפול ללא הפוגה. זה אומר שהאנרגיות משועבדות לריצה אינסופית, לדריכות מתמדת, לדאגה ועיסוק בלתי פוסק. לא קל, לא פשוט, זכות גדולה והתמוטטות גדולה.
כבר 12 שנים, "נופשון שומרון" פותח להם חלון למציאות שונה. מידי סוף שבוע הוא מארח ילדים מיוחדים, ומאפשר להורים לקחת פסק זמן קריטי ממסכת בלתי נתפסת של השקעה אינטנסיבית שאין לה אח ורע.
במסירות אדירה, בתחושת שליחות ובהשקעה חסרת גבול, נרתמים מידי שבוע עשרות מתנדבים ומתנדבות כדי לעזור לאותם הורים גיבורי רוח וגוף, ולאפשר להם שבת של מנוחה. קצת צבירת כוחות, קצת אפשרות ליחס ותשומת לב לשאר הילדים, קצת להתרווח על הספה בלי לחץ.
הם לא הורים שבורחים מאחריות, הם הורים שיודעים ששמו את היקר להם מכל אצל אנשים יקרים מכל. צוות מסור עם נשמה בוערת, שמעניק לילדים המיוחדים סופ"ש בלתי נשכח של חוויות והנאה. באהבה ובאווירה ייחודית הם מעלים חיוך, נותנים לב, ומרבים אור.
פעילות הנופשון מתקיימת בהפעלתה ובחסותה המלאה של ישיבת ההסדר קרני שומרון, אשר לצד המפעל החינוכי הכביר המשלב תורה, הלכה ושירות קרבי משמעותי, מצאה לנכון לפרוץ דרך למשימה חברתית ראשונה במעלה, הרבה לפני שנושא החינוך המשולב צף ועלה על סדר היום.
תלמידי הישיבה המתנדבים בנופשון לומדים ומתחנכים בהרמוניה של נתינה, חמלה וקידום בעלי מוגבלויות, ומאירים את נפשם ואת נפש החניכים במעגל של אהבה וצמיחה שאין לו סוף.
אבל האידיליה הזו רחוקה מלהיות מושלמת.
עשרות ילדים מיוחדים נדחים מחוסר מקום! עשרות משפחות שצריכות את לגימת האוויר החיונית הזו - ממתינות בסבבי תורות ארוכים. במקרים רבים וקורעי לב - ילדים וילדות מחכים ברשימה שאין לה סוף והיתכנות.
המתנדבים והמתנדבות קיימים, רוצים, אבל המקום צר מלהכיל.
מי יכול לדמיין כאב של ילדה שמחכה ומחכה ותורה להגיע לנופשון עודנו רחוק? מי יישאר אדיש למחשבה על משפחה שמשתוקקת לשבת של יישוב הדעת ומנוחת הגוף? הילדים הנפלאים הללו והמשפחות המדהימות שלהם סופרים כל יום וכל דקה לאפשרות שיוכלו להגיע גם הם, ובלב סדוק נאלצים הרכזים להסביר שוב ושוב: "אין לנו מספיק מקום".
אבל היום - יהיה להם מקום.
במסגרת מיזם הבניה הגדול ישיבת ההסדר קרני שומרון, מתוכננת הקומה החדשה שמיועדת אך ורק לילדים מיוחדים אלו. להגדלת הנופשון, להגדלת הפעילות, להגדלת האור. זו התכנית, זה הרצון, זו השאיפה והתקווה של רבים כל כך. אבל המשאבים והעלויות לא מאפשרות לישיבה את העול הזה.
אם נתגייס יחד ונראה שיש להם מקום בלב שלנו, המיזם יצליח והנופשון יקים מפלס חדש, קומה נוספת שתוכל לארח עשרות ילדים חדשים שליבם יוצא לחוויית הנופשון, ומשפחתם נאבקת לשמור על נורמליות ואנרגיה, ללא המנוחה שהם כה זקוקים לה.
תחשבו עליהם. הם לא בחרו את הצורך הזה. הם צריכים אותו כאוויר לנשימה.
והיום הם מבקשים שנעזור. קצת, הרבה, כמה שאפשר. האם לא נעשה להם מקום?
בלעדיכם זה לא יקרה!
אז בואו ביחד ונאיר את העולם!
