להאיר מתוך חשכה!

המאור הגדול.
המאור שחולל את הבלתי יאמן, חולל מהפכה ,ב'רחובות של מעלה' עיר של המוני עמלי תורה הצועדים בדרכה.
היכל התורה המפעים הזה, שאלפי תלמידיו מעטרים את עולם התורה בהוד והדר, בנויים לתלפיות 'אדם ביקר'.

ישיבת מאור התלמוד - רחובות

העיר רחובות נדמה שאין כמותה בכל העולם. חיי שלום ורוממות של תורה והלכה, קהילות קודש מאוחדות בתי מדרש וכוללים חשובים כולן מתעלות בעמלו, רבה הנערץ של העיר ונשיא הישיבה הגאון רבי שמחה הכהן קוק שליט"א אשר מיד עם כניסתו לכהן כרב הציב כיעד ראשון לרומם חיי התורה ישיבה חשובה אשר תטביע חותם קודש על העיר כולה ואכן ככתרה של העיר, מתנשאת ישיבה הקדושה 'מאור התלמוד' בשיא פריחתה. בית היוצר הגדול הזה בהנהגתו של מורינו ראש הישיבה שליט"א המגדל מיום הקמתו ועד היום עדרים של ת''ח מובהקים עם חותם הישיבה המיוחדת בעמל התורה בעומק ההבנה יחד עם טהרת מידות נפלאה כשהיא הופכת לפנינה מרהיבה הקשורה בשרשרות זהב בכתרה הנוצץ של ממלכת התורה בארץ ישראל כולה.
אולם בבית פנימה, זו שעת משבר קשה וכואבת.

מאות התלמידים המתדפקים על דלתות הישיבה הביאו לעול כספי יומיומי חסר תקדים, כאשר נשיא הישיבה מורינו הגאון רבי שמחה הכהן קוק שליט"א, מי שנשא על כפיו את עולה הכספי הכבד של הישיבה, כבר אינו בשיא כוחותיו כבעבר, כדי לשאת בעול אדירים זה לבדו ולכתת רגליים חודשים ארוכים ברחבי תבל.
והנהלת הישיבה מביטה למרום "מאין יבוא עזרי" העול הגדול המוטל עליה ועל הנושאת בדאגה היום יומית הרבנית תחי' אשת חבר למורינו ראש הישיבה הגאון רבי חיים נפתלי הערץ זליבנסקי זצ"ל כבד מנשוא.
כשל כח הסבל נוכח חובות אדירים שתפחו ועלו על צווארה של הישיבה.
גבייה, ואזהרות עיקול, מחנק כספי וסירוב להלוואות ו'גלגולים'. משבר קשה וכאוב המחשיך את האור הגדול ומאיים על שלוותה וקיומה.
דמעות בדמעות נגעו.
דמעות של סיפוק על קול התורה המתרונן
יחד עם דמעות של אלו שזורעים בדמעה וכעת נמצאים בצרה וצער שמעולם לא ראינו כמותה.

הדמעות הללו, זעקתה היומיומית של הנהלת הישיבה המנסה בכוחות אדירים לייצב את הספינה כרב חובל במים אדירים, הדמעות הללו לא יכולות להשאיר אף אחד מאיתנו, אדיש.

לא. לא נוכל להתעלם.
זו לא החובה שלה. זו החובה שלנו.
למשכן השם, ולעומדים בראש שהקדישו חייהם לתורה ולעמליה.
זו הזכות המרוממת שלנו, להשיב אהבה לרב הנערץ, הגאון רבי שמחה הכהן קוק שליט"א השזור בכל נימי נפשו עם קדושתה של ארץ ישראל וחיי התורה שבה

החובה שלנו, להאיר.
להאיר את המאור הגדול הזה המאיר את חשכת העוה"ז הדומה ללילה שבלעדיו חיים בחושך ואפילה ובידנו היכולת להעלות אבוקת אש עד כי אורה הגדול יאיר והאש הבוערת בו תחמם הלבבות.

לתת יד ולהטות שכם. להציל!

אנחנו נהיה חלק מזה.
נעשה הכל, למחות דמעה. להאיר!!!

חזקו ונתחזקה.
הזכות הזו תעמוד לך כערובת נצח. חיי שעה וחיי עולם.
אור גדול של שפע בריאות ונחת, שפע ברכה החוזרת אליכם למעונכם - בכפל כפליים!

"ובחנוני נא בזאת אמר השם...והריקותי לכם ברכה עד בלי די!!!"